היום מלאו 88 שנים למותו של בולסלב לימנובסקי, ההיסטוריון והסוציולוג הפולני.

בולסלב לימנובסקי, היסטוריון וסוציולוג פולני, הידוע בתור המייסד של הסוציאליזם הפולני, כאחד הפעילים הפוליטיים הראשונים של תקופת החלוקה, ניסח תזות על הצורך במדינה פולנית עצמאית.

הוא נולד ב-18 באוקטובר 1835 בפודגורזה למשפחת אצולה בעלת שורשים פולניים-ליטאים. לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה, החל ללמוד רפואה באוניברסיטת מוסקבה, אותם נטש לטובת הפילוסופיה.

בהשראת הרעיון של מרד שחרור לאומי, כבר בספטמבר 1860 הוא עזב לפריז, שם נרשם לבית הספר הצבאי הפולני, שנועד לחנך קצינים עתידיים. לאחר סגירת בית הספר – בגלל התערבותו של השגריר הרוסי – הוא חזר לווילנה, שם בהשראת הגנרל לודוויק מירוסלבסקי, החל בפעילותו המהפכנית פרו-עצמאות.

לאחר שארגן הפגנה פטריוטית בכנסיית הקתדרלה של וילנה, הוא נעצר והוגלה לארקנגלסק גוברניה. לאחר נפילת מרד ינואר (1864), הוא החל בלימוד עצמי. מספר שנים לאחר מכן, הוא כבר היה תיאורטיקן ידוע של רעיון סוציאליזם העצמאות, שותף בארגון האגודה הסוציאליסטית "אנשי פולין" שבסיסה בז'נבה, ולאחר מכן הפך להיות מקושר לקהילה הלאומית-סוציאליסטית שבסיסה בפריז. שני הארגונים דגלו במאבק לקיומה הריבוני של המדינה הפולנית ושיפור תנאי החיים של איכרים ופועלים, שהיו עבור לימנובסקי היה תמצית דעותיו הפוליטיות: "פטריוטיות וסוציאליזם, לפיכך, לא רק שאינם מנוגדים זה לזה, אלא מחזקים זה את זה. פטריוטיות אמיתית פונה בראש ובראשונה למה שמהווה את הבסיס והכוח האמיתי של האומה, האנשים העובדים, ולכן חייבת להיות סוציאליסטית; סוציאליזם אמיתי, הנובע מאהבת הלאום, חייב להיות פטריוטי".

בנובמבר 1892 בפריז הוא עמד בראש כינוס של פעילי המפלגות הסוציאליסטיות של החלוקה הרוסית, שהביא להקמת האיגוד הזר של סוציאליסטים פולנים, ומאוחר יותר להקמת המפלגה הסוציאליסטית הפולנית (PPS).

בפולין העצמאית, מטעם ה-PPS, הוא כיהן שלוש פעמים כסנאטור. הוא הועלה לדרגת סגן משנה במילואים של הצבא הפולני. ב-1923 הוענק לו תואר כבוד של דוקטור למשפטים מאוניברסיטת יאן קז'ימייז' בלבוב, ובשנת 1934 העניקה לו אוניברסיטת ורשה תואר דוקטור של כבוד.

הוא נפטר ב-1 בפברואר 1935 בוורשה.