בוגומיל דאוויסון נולד ב-15 במאי 1818 בוורשה, ועשה לעצמו שם של שחקן מצוין. מסע חייו, בסימן מאבקים וניצחונות כאחד, הוא פרק מעניין ביותר בתולדות התיאטרון.

דאוויסון הגיע ממשפחה ענייה וגדל ברובע היהודי של ורשה, במשפחתם של איגנסי ורוזליה דאוויסון. פולין לא הייתה קיימת אז, שכן במאה ה-18 עברה חיסול אלים של המדינה הפולנית על ידי המדינות השכנות רוסיה, פרוסיה ואוסטריה.

הוא החל את דרכו לתהילה בעבודה בצוות העיתון של ורשה, ולאחר מכן למד בבית הספר למשחק בוורשה בין השנים 1836-1837. הוא שיחק את תפקידו הראשון על הבמה ב-30 בנובמבר 1837 בהפקה " Two Prisoners from the Galleys".

דאוויסון זכה במהירות להכרה בסביבה התיאטרלית בזכות כישורי המשחק שלו, למרות שבהתחלה שיחק בעיקר תפקידים של אמנטים. כישרונו התפתח בהשפעת השחקנית המנוסה לאונטינה הלפרטובה, שהייתה המנטורית שלו. לאחר קריירה כמבקר בוורשה, עבר דאוויסון תחילה לווילנה ולאחר מכן ללבוב. שם, בשנת 1841, החל להופיע על הבמה הפולנית והגרמנית כאחד. הזמן שבילה בלבוב היה סוער עבורו, מלא מחלוקות על יחסו, כולל האשמות בגרמנופיליה.

ב-1846, על רקע התסיסה הפוליטית בגליציה, היגר דאוויסון לגרמניה, שם המשיך בקריירה התיאטרלית שלו. ב-1848 חזר ללבוב, שם נישא לוונדה אוסטויה-סטז'בסקה. מ-1849 עד 1853 הופיע בתיאטרון הבורג' בווינה, ומ-1854 עד 1864 עבד עם התיאטרון המלכותי הסכסוני בדרזדן, שם זכה להכרה כמבשר של סגנון המשחק הריאליסטי.

דאוויסון התפרסם בזכות הפרשנויות המופתיות שלו לדמויות שייקספיריות כמו שיילוק, מפיסטו ופרנץ מור. הסיורים שלו באירופה ובאמריקה הביאו לו תהילה בינלאומית.

ב-1867, כבר כאמן מוכר, הוא יצא למסע אמנותי לניו יורק. לאחר שהמיר את דתו לאוונגליזם, הוא התחתן שוב בדרזדן. בחירת ליבו הייתה קונסטנצה יעקבי.

לרוע המזל, בשנים האחרונות לחייו, דאוויסון נאבק בבעיות נפשיות, שבסופו של דבר אילצו אותו לוותר על קריירת המשחק שלו. הוא נפטר ב-1 בפברואר 1872 בדרזדן, שם נקבר.

דאוויסון היה גם מחברו של יומן, שלמרבה הצער נהרס במהלך מרד ורשה. חייו יוצאי הדופן הפכו למקור השראה ליצירות ספרותיות רבות, כולל יצירות של זופיה אורבנובסקה, קארל א. פרנזוס, גבריאלה זפולסקה וסיפריאן קמיל נורביד.