אמנים יהודים, שהיו כלואים בגטו ביאליסטוק במהלך מלחמת העולם השנייה, העתיקו את האומנים המפורסמים ביותר כמו טיציאן, רובנס, רמברנדט ומורילו. הגרמנים העבירו את הציורים מהגטו במשאיות כל כמה ימים, תחילה לארמון בדוילידי, ואחר כך לגרמניה. מתוך עשרים היהודים המוכשרים ביותר שרד רק אחד – יצחק צלניקר. כעת מוצגת ההיסטוריה של המעתיקים מגטו ביאליסטוק באתר החדש של גלריית סלנז'ינסקיס.

לאחר פרוץ המלחמה בספטמבר 1939, הגיעו לביאליסטוק פליטים רבים מכל רחבי פולין. העיר, שאוכלוסייתה מנתה כ-100,000 תושבים ממש לפני מלחמת העולם השנייה, הכפילה אותה וכללה בן רגע למעלה 200,000 נפש כולל כ-140,000 יהודים וביניהם אומנים רבים: האחים התאומים אפרים ומנשה זיידנבוטל, נטליה לנדאו, סטניסלבה צנטנרשברובה, אדולף ברמן, חיים טייבר, אברהם הירש פרידמן וטוביאש הבר, ורבים אחרים, בהם יצחק צלניקר בן ה-16, לימים צייר וגרפיקאי בעל שם עולמי, שהקדיש את חלק הארי מיצירתו לחוויות גטו ביאליסטוק. אחת הגרפיקות שלו מדגימה את הטקסט.

מוניקה מרסיניאק מגלריית סלנז'ינסקיס מדגישה שהסיפור של צלניקר נשמע כמו עלילה של סרט. "דבר יוצא דופן זה מראה שבעולם הטרגי, בגטו, בעולם ההשמדה, השואה, הייתה מובלעת כל כך קטנה, בית מלאכה למעתיקים, שם אנשים חיו ויצרו בתשוקה".

כעת גלריית ביאליסטוק השיקה פלטפורמה מיוחדת באינטרנט בפולנית ובאנגלית, "המעתיקים" (https://kopisci.org.pl/en/), שהיא תוצאה של שנות מחקר רבות על ההיסטוריה של הסדנה הסודית של המעתיקים מהגטו.

אדריאן אנדז'יבסקי