אלי זבורובסקי שנולד בשנת 1925 בעיירה הפולנית הקטנה ז'ארקי שליד צ'נסטוחובה, היה לא רק אדם משמעותי בקהילה היהודית, אלא גם סמל של הגשר בין פולין ליהודים ברחבי העולם.

בית משפחתם של בני הזוג זבורובסקי היה ממוקם ברחוב Żwirki i Wigury. אביו של אלי, משה, התפרנס כסוחר עורות. החיים השלווים בז'ארקי הסתיימו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. ב-1941 הוגבלו היהודים בגטו בצ'נסטוחובה. אלי הצליח להימלט ומצא מחסה אצל שתי משפחות פולניות: תחילה התגורר אצל הפלשקים ואחר כך אצל הקולאצ'ים.

כשהמלחמה הסתיימה עבר אלי לארה"ב ב-1952, שם התחיל חיים חדשים בניו יורק עם אשתו דיאנה. לא רק שהוא היה איש עסקים מצליח, אלא גם הפך לדמות מפתח במאמצי זיכרון השואה. הוא הפך לנשיא האגודה הבינלאומית של יד ושם ומונה לסגן נשיא הפדרציה העולמית של יהודי פולין. ב-1963 יזם את טקסי יום השואה הראשונים בארצות הברית, וב-1981 הקים עמותה לתמיכה בעבודת יד ושם. הוא נפגש בהזדמנויות רבות עם יוחנן פאולוס השני.

השפעתו הגיעה גם מעבר לגבולות ארה"ב. בשנת 1974 הקים את הקתדרה האמריקאית הראשונה לחקר השואה באוניברסיטת ישיבה. הוא גם מונה על ידי הנשיא ג'ימי קרטר למועצת הזיכרון לשואה ובמקביל לוועדת השואה של ניו יורק על ידי ראש העיר אדוארד קוך.

זבורובסקי מעולם לא שכח את עיר הולדתו, ז'ארקי. הוא קיבל את התואר אזרח של כבוד והיה מעורב באופן פעיל בחיי הקהילה המקומית. מאמציו הביאו לשיקום בית העלמין היהודי בעיירה וליצירת דרך התרבות היהודית. בשנת 2012 הוא היה אורח הכבוד בפתיחת מרכז התרבות המשופץ בז'ארקי ובאותה הזדמנות תרם לעיר.

אלי זבורובסקי נפטר ב-10 בספטמבר 2012 בניו יורק. מורשתו והשפעתו על שיתוף הפעולה הפולני-יהודי חשובים לאין ערוך.