אחת היוזמות של אגודת ידידי המדעים בוורשה שנועדה לשמר את המורשת התרבותית של האומה הפולנית כללה את נושא הקנון של שירים היסטוריים פולניים. היוזמה הראשונה כזו הועלתה על ידי הישועי יאן פאוול וורוניץ' ב-1803.

בתחילה חשבו חברי אגודת ידידי המדעים (TPN) שיש ליצור אוסף של שירים היסטוריים בעקבות הדוגמה של שירים דתיים העומדים לרשות הציבור. כמו פרויקטים דומים מסוג זה שבוצעו בזמן אובדן עצמאותה של פולין, הרעיון של חברי TPN היה לשמר את הזהות הפולנית. האמינו שקאנון של שירים המשבחים את ההיסטוריה העשירה של המדינה יעזור לשמר את תדמית העבר של פולין. התכנון היה לרכז את השירים ליצירה מקיפה שנקראה באופן שרירותי "חמישה ספרים".

השירים הטובים ביותר נכתבו על ידי המחזאי והסופר יוליאן אורסין נימצ'ביץ'. היו 33 מהם בסך הכל, והם היו פופולריים בקרב האליטה הפולנית, שכן לפני פרסומם הייתה לנימצ'ביץ' ההזדמנות להציג אותם בסלונים שונים בוורשה. הוא כינה את היצירה המכילה מספר שירים "שירים היסטוריים". לאחר כתיבתם, בשנת 1811, החלה העבודה על הלחנת מוזיקה עבורם כדי להבטיח שהפרסום המתוכנן יקבל אופי מקצועי, כלומר יכלול גם תווי נגינה. על היבט זה עבדו גם מוזיקאים מקצועיים וגם אנשים שאינם אנשי מקצוע. באשר לאיורים, הם צוירו כמעט אך ורק על ידי נשות אצולה בעלות כישרון ציור.

עבודתו של נימצ'ביץ', שהוכנה בקנה מידה גדול, דרשה הרבה מאוד כסף. לוחות האיור נחרטו בדרזדן והנייר יובא מברלין. בינתיים, המצב הפוליטי בשטחי מרכז פולין השתנה החל משנת 1815, על בסיס קונגרס וינה, המכונה לעתים על ידי ההיסטוריוגרפיה הפולנית כחלוקה הרביעית של פולין, הרוסים קיבלו את השלטון, ויצרו את ממלכת פולין.

המהדורה הראשונה של השירים יצאה לאור בשנת 1816 וכללה 1,500 עותקים. מכיוון שהפרסום זכה לפופולריות עצומה, הופיעה במהרה מהדורה שנייה, וב-1819, מהדורה שלישית. על הצלחת עבודתו של נימצ'ביץ' מעידה גם העובדה שהוא הפך לספר לימוד בבתי ספר פרובינציאליים. הנסיך אדם צ'ארטוריסקי, בהתייחס לתופעה שלהם, הצהיר: "הם לא יכלו להתפשט בקרב פשוטי העם ולהיות מובנים על ידם… אבל הייתה להם השפעה מועילה ביותר על המעמד הגבוה והבינוני. בסלונים, בבודוארים, עם נשים יפות, ה'שירים' שכבו בין הפריטים המשובחים; […] הגבירות למדו אותם בעל פה וכך למדו היסטוריה לאומית".

עד מהרה הובנה חשיבותה של עבודה זו גם על ידי הפולשים. כבר בשנת 1826 הוציאו הרוסים צו להוציא את "השירים ההיסטוריים" מספריות בית הספר של ממלכת פולין, מה שגרם להם להפוך לספר לימוד בהיסטוריה פולנית בהוראת בית.