פדרבסקי השתמש בכישרון המוזיקלי הגדול שלו ובתהילתו בעולם כדי לפרסם את המטרות הפולניות. הוא היה פטריוט גדול שמסור לרעיון עצמאותה של פולין.

ילדות קשה

איגנסי יאן פדרבסקי נולד ב-6 בנובמבר 1860 בכפר קורילובקה בפודוליה (היום באוקראינה). ילדותו הייתה עצובה, שכן הוא איבד את אמו רק כמה חודשים לאחר לידתו. הוא גודל על ידי אביו יאן, משתתף במרד ינואר ומנהל אחוזה בפודוליה. לאחר מותו, איגנסי גודל על ידי דודתו.

למרות ילדות קשה, איגנסי הצעיר הראה כישרון מוזיקלי יוצא דופן. תפקיד גדול בחינוכו של פדרבסקי מילא מיכל בבינסקי, לשעבר משתתף במרד נובמבר, שהכיר לו את עולם הידע, התרבות והספרות.

בגיל 12 החל איגנסי את לימודיו במכון ורשה למוזיקה, לימים הקונסרבטוריון של ורשה. לאחר שסיים את לימודיו בהצטיינות, נכנס פדרבסקי לעבודה כמורה לפסנתר.

בשנת 1880, בגיל 20, הוא התחתן עם אנטונינה קורסקובנה. נישואיהם, למרבה הצער, לא החזיקו מעמד זמן רב – שנה לאחר מכן נפטרה אנטונינה, והותירה את איגנסי עם בנו אלפרד, שסבל מבעיות בריאות קשות. האובדן הכואב הזה היה אחת הסיבות לכך שפדרבסקי החליט לנסוע לברלין להכשרה מוזיקלית נוספת.

מוכר באופן בינלאומי

לאחר שעבר לברלין בסוף המאה ה-19, רכש פדרבסקי חינוך מוסיקלי נוסף בווינה מהמורה הנודע תיאודור לשצקי. קונצרט הבכורה שלו בווינה ב-1887 התקבל בחום על ידי מאזינים ומבקרי מוזיקה. זמן קצר לאחר מכן, הוא הופיע על במות הערים הגדולות באירופה.

עם זאת, נקודת המפנה האמיתית בקריירה שלו התרחשה במהלך סיבוב הופעות בארה"ב בשנת 1891. האמריקאים היו מוקסמים מהכישרון שלו. הקונצרטים שלו משכו אלפים והביקורות היו מלאות שבחים. בנוסף להופעות החיות שלו, פדרבסקי יצר גם יצירות משלו. יצירתו המוערכת ביותר הייתה האופרה 'מנרו'. הוא גם כתב יצירות אחרות כמו סונטות, יצירות פסנתר קצרות ושירים.

הוא תמיד שמר את פולין בראשו

בשנת 1908, לבקשתו של פדרבסקי, תכנן האמן אנטוני וויוולסקי אנדרטה להנצחת קרב גרונוולד. בהשתתפות 150,000 איש, חשיפתו החגיגית בקרקוב הפכה לביטוי של פטריוטיות פולנית. פדרבסקי ניצל את הרגע להעביר מסר של עצמאות פולנית. כדאי לזכור שבאותה תקופה מדינה זו לא הייתה קיימת באופן רשמי מכיוון שבמאה ה-18, שלוש מעצמות: רוסיה, פרוסיה ואוסטריה סיפחו שטחים פולניים.

כשהגיעה מלחמת העולם הראשונה לא עמד פדרבסקי מהצד. תוך ניצול יוקרתו הבינלאומית, הוא השתלב במאמצים להחיות את פולין. בארצות הברית, שם זכה להערכה רבה, ארגן האמן קונצרטים של צדקה לקורבנות הסכסוך. ב-1915 ייסד יחד עם הנריק סינקביץ' ועדה בשווייץ לסיוע לקורבנות המלחמה בפולין.

פעילותו בארה"ב לא הייתה מוגבלת להופעות. הוא יצר קשר עם מקורב של נשיא ארה"ב וודרו וילסון, אדוארד האוס. בתחילת 1917, הוא הציג לווילסון מסמך על עתידה של פולין, המתווה חזון של מדינה ריבונית. מאמציו תרמו להכללת השאלה הפולנית ב-14 הנקודות המפורסמות של ווילסון.

לאחר שפולין קיבלה את עצמאותה ב-1918, לא היסס פדרבסקי לקחת חלק פעיל בחייה הפוליטיים של המדינה. בדצמבר של אותה שנה הגיע לפוזנן, שם התקבל בהתלהבות על ידי האוכלוסייה המקומית. לבואו הייתה משמעות רבה לפרוץ מרד ויילקופולסקה, שתרם לשילובה של ויילקופולסקה בפולין שנולדה מחדש.

שיתוף הפעולה של פדרבסקי עם רומן דמובסקי, מנהיג הוועד הלאומי הפולני, היה חלק חשוב מפעילותו הדיפלומטית. יחד, הם ייצגו את פולין בשיחות השלום בפריז ב-1919, שדנו בפרטי הסכם ורסאי, שסיים את מלחמת העולם הראשונה.

עם שובו למולדתו העצמאית, נכנס פדרבסקי לתפקיד ראש הממשלה ושר החוץ. כהונתו הייתה קצרה, אך בעלת משמעות למדינה הצעירה. בדצמבר 1919 הוא התפטר מתפקידו, אך לא ויתר על פעילותו הציבורית. ב-1920, במהלך מלחמת פולין-סובייטית, הוא ייצג את פולין בחבר הלאומים.

מוזיקה ופוליטיקה

בשנת 1922, איגנסי יאן פדרבסקי החליט לחזור לארה"ב, המשיך את תשוקתו למוזיקה, שילב אותה עם פעילויות צדקה. כאשר ניגן בפני קהל מלא במדיסון סקוור גארדן ב-1932, הוא החליט לתרום את כל הכנסות הקונצרט כדי לתמוך במוזיקאים במצוקה כלכלית. כהוקרה על תרומתו לתרבות, הוא קיבל תואר אבירות ממלך בריטניה ג'ורג' החמישי.

לאחר מותו של המרשל יוזף פילסודסקי (1935), ששלט בפולין לאחר ההפיכה במאי מאז 1926, הפך פדרבסקי לדמות חשובה בחוגי המהגרים הפולניים. הוא היה ממייסדי "חזית מורג'ס", קבוצה באופוזיציה לסנאציה (תומכיו של פילסודסקי), אשר ביקשה לעשות דמוקרטיזציה של פולין. מטרותיו כללו תמיכה בפדרבסקי כמועמד לנשיאות המדינה.

לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, הוא לא הפסיק לעבוד למען מולדתו. הוא הפך למנהיג המועצה הלאומית של הרפובליקה הפולנית בלונדון. ב-1940, למרות מצב בריאותו הלקוי, הוא ביקר בארה"ב, שם עזר לגייס כספים לתמיכה בכוחות המזוינים הפולניים. פעילותו הייתה כה משמעותית שהוא הוכנס לרשימת אויבי הרייך הגרמני השלישי.

למרבה הצער, מצבו הבריאותי של פדרבסקי הלך והידרדר. הוא נפטר ב-29 ביוני 1941 במלון בקינגהאם בניו יורק.