לפני 81 שנים, ב-27 ביוני 1941, שרפו הגרמנים את בית הכנסת הגדול בביאליסטוק. כ-2,000 יהודים בפנים נשרפו בעודם חיים או נרצחו בסביבה. קליעי החיילים הגרמנים פגעו ביהודים שניסו להימלט ממוות בלהבות.

לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בביאליסטוק כ-45 אלף יהודים שהיוו למעלה מ-40% מכלל האנשים שחיו בה. לפי נתונים היסטוריים היו בעיירה קרוב ל-100 בתי כנסת ובתי תפילה. הגדול שבהם היה מה שנקרא בית הכנסת הגדול שתוכנן על ידי שמואל רבינוביץ' והוקם בשנים 1909-1913. רוב הכספים שגויסו להקמתו היו תרומות של האוכלוסייה המקומית. המבנה עצמו היה אחד המבנים המפוארים ביותר בביאליסטוק שלפני המלחמה. הכיפה המרשימה שעיטרה את בית הכנסת הייתה בקוטר של 10 מטרים והותירה רושם עצום.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, שהתחילה בתוקפנות נגד פולין של הרייך השלישי ואחר כך ברית המועצות, קבעו שתי המדינות, בהסכם מיום 28 בספטמבר 1939, את מסלולו של גבול משותף. החלק הסובייטי של פולין הכבושה כלל בין היתר את ביאליסטוק.

ב-22 ביוני 1941 תקף הרייך השלישי את בעלת הברית לשעבר, ברית המועצות. אחת הערים הראשונות שנכבשו על ידי הגרמנים הייתה ביאליסטוק. שם, ב-27 ביוני, גדוד המשטרה הגרמנית מספר 309, בפיקוד רב סרן ארנסט וייס, ביצע רצח אכזרי של האוכלוסייה היהודית. כך תואר האירוע העקוב מדם על ידי העד היהודי שמעון דטנר, היסטוריון שלאחר המלחמה: "הטבח התחיל ב-8 בבוקר. הגרמנים, שחולקו ליחידות קטנות, חמושים ברובים אוטומטיים וברימוני יד, צדו יהודים ברחובות הצרים והמפותלים סביב בית הכנסת הגדול. סצנות מהגיהינום התרחשו ברחוב; יהודים הוצאו בכוח מבתיהם, הוצבו כנגד הקיר ונורו. חסרי המזל הובלו מכל עבר לעבר בית הכנסת הגדול, שעלה באש גדולה וממנו נשמעו זעקות איומות. הגרמנים הכריחו את קורבנותיהם לדחוף זה את זה לבית הכנסת הבוער; אלו שסירבו נורו וגופותיהם הושלכו פנימה. במהרה נשרף כל הרובע סביב בית הכנסת".

היסטוריונים מעריכים כי באותו יום הגרמנים רצחו כ-2,000 יהודים בבית הכנסת ובאזור.