שנת 2022 בלודז' מוקדשת לאלינה מרגוליס-אדלמן – הרופאה והפעילה החברתית, אשתו של מארק אדלמן (גם רופא ופעיל פוליטי). ההחלטה התקבלה על ידי מועצת העיר ביוזמת מרכז הדיאלוג ע"ש מארק אדלמן. תכנית השנה של אלינה מרגוליס-אדלמן כוללת הרצאות, מפגשים, סיורים ותערוכות.

מרכז הדיאלוג מארגן תערוכה ביוגרפית וחינוכית ניידת שניתן יהיה להראות בבתי ספר בכל רחבי פולין, נטיעת העץ של אלינה מרגוליס-אדלמן בפארק הניצולים וכן הקרנת הסרטים "אלה מספר הלימוד" ו " אלינה מרגוליס – הרופאה של העולם". המארגנים מתכננים גם הרצאות, מפגשים עם המשפחה והחברים של אלינה, וכן עם אנשים שעוזרים ומעודדים את מי שזקוק לתמיכה.

במרכז הדיאלוג תיפתח תערוכה אינטראקטיבית "ראשית האמפתיה" במלאת 100 שנה ליום הולדתה של אלינה – ב-18 באפריל. היא מיועדת לילדים בני 5-10 ולמלווים שלהם.

אשתו של מארק אדלמן, אלינה מרגוליס, הייתה רופאה מכובדת, רופאת ילדים ופעילה חברתית. היא נולדה בלודז' ב-18 באפריל 1922, למשפחה של רופאים מחויבים לחברה בה חיו. בילדותה היא הופיעה על דפי הספר של מריאן פלסקי; הוריה היו חברים של המחבר. היא הייתה הגיבורה של המשפט המפורסם "לאלה יש את החתול אס", ולכן לספר הזכרונות שלה שפורסם בשנות ה-90 היא נתנה את הכותרת "אלה מספר הלימוד".

במלחמת העולם השנייה השתתפה במרד גטו ורשה. היא גם השתתפה במרד ורשה כאחות. לאחר המלחמה היא הפכה לרופאת ילדים. היא טיפלה בילדים עם סוכרת, והקימה בראבקה מרפאה לילדים חולי כליות ומרכז לטיפול בילדים עם סוכרת.

לאחר מרץ 1968 עזבה אלינה מרגוליס לצרפת שם עבדה בארגון "רופאים ללא גבולות" ו"רופאי העולם". אלינה עבדה על ספינות בית חולים שתפסו פליטים מווייטנאם הקומוניסטית בים ועזרה לחולים באל סלבדור, צ'אד ואפגניסטן. במהלך מלחמת האזרחים בבוסניה והרצגובינה, היא הקימה מרכז תמיכה לקורבנות אונס.

בשנות ה-80 הייתה מייסדת שותפה של העמותה הצרפתית-פולנית SOS Aide aux Malades Polonais (סיוע לחולים בפולין). במהלך השלטון הצבאי, אלינה מרגוליס ארגנה תרופות ועזרה לאנשים נזקקים.

ב-1991 היא הקימה את קרן Nobody's Children (כיום "We give children strength"), כדי להבטיח ילדות בטוחה לילדים קטנים, כיבוד כבודם וכיבוד זכויותיהם. אלינה מרגוליס-אדלמן נפטרה ב-23 במרץ 2008 בפריז ונקברה שם.

ארקדיוש סלומצ'ינסקי