בהינתן ההזדמנות לחוות את הציור, הציור או יצירותיו הספרותיות של ברונו שולץ, אמן מהעיירה דרוהוביץ' (עד 1939 בפולין, כעת באוקראינה), הקורא יבחין בתפקיד החשוב של עיירת הולדתו של שולץ. הוא תיאר אותה ברצון בציורים ובגרפיקה וגם תיאר בצורה חיה בשני אוספים של הסיפורים הקצרים שלו "חנויות קינמון" ו"סנטוריום תחת סימן שעון החול".

למעשה, עיירת הולדתו של שולץ הייתה בהחלט שונה משטעטל טיפוסי שכן היא הייתה הרבה יותר גדולה ורב תרבותית לפני מלחמת העולם השנייה. הסופר עצמו לא הסגיר את זהות העיירה ואת גיבורי סיפוריו עם דמויות אמיתיות של דרוהוביץ'. אולם לעתים, קורא קשוב ימצא בסיפוריו של שולץ מקומות המתוארים בחן, בקסם ובחוש טופוגרפיה. למרות ששמה של העיירה לא מופיע אפילו פעם אחת, אי אפשר להכחיש את התייחסותו של שולץ למקומות ספציפיים, אמיתיים ממולדתו דרוהוביץ', למשל הרחובות פודבאלה ולישניאנסקה, בית משפחתו של הסופר הממוקם למעשה בכיכר השוק או בית המרקחת ברחוב סטרייסקה.

בה בעת, ברוב ציורי האמן (כמו בסט הגרפיקה "ספר עבודת האלילים"), הרקע לפעילותן של הדמויות הוא מרכיבים של העולם האמיתי (כולל המגדל האופייני של בית העירייה בדרוהוביץ', חזיתות המקדשים המקומיים וקוביות בתי המגורים הממוקמים בכיכר השוק). בניגוד לחוסר הגיוון הבסיסי של דרוהוביץ' בסיפוריו של שולץ, הקוראים עשויים להתבונן בתהליך מתמשך של שינויים באובייקטים ספציפיים. בתי מגורים (כמו בסיפור "הסערה"), כמו תופעות הטבע, עונות השנה והשעה ביום, מתנהגים כמו אורגניזמים חיים. נדמה שהסדר המרחבי בסיפוריו של שולץ הוא "מסכה" שניתן להחליף באחרת בכל רגע. סידור מחדש זה של מרחב העיירה חושף את הרעיון האומנותי ליצור את דרוהוביץ' שלו בעזרת שיטוט בדמיון. עם העולם המסתורי שנוצר בסיפוריו, שולץ מזמין את הקוראים "לקצר את דרכו" בלילות החורף. האומן מציע בסט הסיפורים הקצרים שלו "חנויות קינמון" שהאווירה של עונת החורף מאפשרת לגיבור המשוטט ליצור יחד את הטופוגרפיה של העיירה. מתברר שזה מקום מוכר היטב, אבל גם פתוח לניסויים ש"מתרבים, משתרגים ומחליפים רחוב אחד באחר. במעמקי העיירה הקוראים עלולים לחוות, כביכול, רחובות כפולים, מטעים ומתעתעים. הדמיון המכושף והמטעה מייצר רשתות עירוניות מתעתעות, ידועות לכאורה מזה זמן רב, בהן יש לרחובות את מקומם ואת שמותיהם, וללילה בפוריותו הבלתי נדלית אין דבר טוב יותר לעשות מאשר ליצור צורות חדשות ודמיוניות שוב ושוב".

לאן מובילים הרחובות הכפולים הללו? רק קוראים אמיצים של סיפוריו של ברונו שולץ יגלו. עם זאת, דרכיו האמיתיות של הסופר נמצאות בעיקר בעיירת הולדתו – דרוהוביץ'…