כאומה, הפולנים תרמו תרומה עצומה למאבק הצבאי נגד הכובש הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה. עם זאת, כדאי לזכור גם את האליטה הפוליטית שלפני המלחמה שיצרה את המנגנון האזרחי של מדינת המחתרת. אחד מנציגיה היה קיריל רטייסקי, שנתן שירות נהדר לחברה ברפובליקה השנייה כראש עיריית פוזנן.
הוא נולד ב-3 במרץ 1875 בזלסי ויילקי, במשפחה של בעל פונדק מקומי. הוא היה פעיל במחתרת העצמאות והיה חבר בליגה הלאומית. הוא סיים לימודי משפטים ונכנס לפעילות פוליטית, תוך שיתוף פעולה עם וויצ'יץ' קורפנטי. כפעיל חברתי, היה פעיל באגודת ההתעמלות "סוקול" וקידם תיירות והכרת אזורי הכפר. בתקופת מרד ויילקופולסקה הוא היה שליח בין רשויות המרד לחו"ל.
בשנת 1922 הפך רטייסקי לראש עיריית פוזנן, תפקיד בו כיהן עד 1934. במהלך כהונתו הרחיב את גבולות העיר ופיתח את רשת התחבורה הציבורית. הוא גם לקח חלק בפעילויות רבות אחרות, כולל בינלאומיות. הוא זכה לכבוד האזרחים.
לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה חזר רטייסקי ללשכת ראש העיר, במקום בעלי התפקידים הקהודמים שנמלטו מהעיר תחת האיום. לאחר כניסת הגרמנים, כיהן בתפקידו עוד כמה ימים, ולאחר מכן הוחלף בפקיד גרמני. רטייסקי הפעיל אז התנגדות פסיבית, וסירב למסור רשמית את מפתחות העיר לגרמנים. לאחר גירושו לממשל הכללי, אימץ את השם הבדוי סלסטין רדוונסקי, שליווה אותו עד מותו.
ב-3 בדצמבר 1942 מינה הגנרל ולדיסלב סיקורסקי את רטייסקי לנציג הממשלה הפולנית בבית בממשל הכללי. ראש העיר לשעבר של פוזנן הקים את כל המנגנון האזרחי של מדינת המחתרת הפולנית, במבנה כמו של לפני המלחמה. נוצרו מחלקות, מקבילות של משרדים. הממשל המחתרתי מנתה 30,000 איש בסך הכל, ולמחלקת הפנים, למשל, היו שלוחות בכל מחוז.
עם זאת, רטייסקי לא נמלט מצרות בזמן הכיבוש הגרמני. על עצם בחירתו כנציג הפגינו כמה מפלגות פוליטיות. הוא גם סבר שיש להכפיף את הרשויות הצבאיות לאזרחיות, מה שלא מצא חן בעיני הפיקוד ZWZ-AK. זה קרה במקביל להידרדרות בבריאותו של רטייסקי, והוא התפטר ב-5 באוגוסט 1942. הוא נפטר זמן קצר לאחר מכן, ב-19 באוקטובר בוורשה.