ב-4 בדצמבר 1942 התרחשו אירועים דרמטיים בכפרים הקטנים פנטלוביץ והאדל סקלארסקי באזור פודקארפצי. על פי צו של הנס פרנק משנת 1941, שהטיל עונש מוות על סיוע ליהודים, ז'נדרמים גרמנים וקציני גסטאפו רצחו תשעה פולנים.

בשטחי פולין הכבושים על ידי הגרמנים היה חוק בתוקף שקבע עונש מוות על עזרה ליהודים משנת 1941 ואילך. בשום שטח אחר שנכבש על ידי הרייך השלישי, מלבד סרביה, לא הופעל צעד כה דרסטי כדי להרתיע אנשים מלעזור לאוכלוסייה היהודית.

בחורף 1942 הפעילו הגרמנים חוק נגד עזרה, שהיה חוק הפקרות הלכה למעשה, במהלך מבצע לתפיסת נמלטים יהודים מהגטאות באופן שגרתי. באותה עת נהרגו תשעה פולנים מהכפרים פנטלוביץ והאדל שקלארסקי על סיוע ליהודים. איך זה קרה?

הגרמנים הצליחו למצוא, אולי בעקבות עקבות בשלג, את השוחה ביער שבה הסתתרה היהודייה מלכה שונפלד. כשהיא נתפסה, הבטיחו לחוס על חייה בתנאי שתחשוף את שמות הפולנים שעזרו לה. כשהז'נדרמים קיבלו את המידע הדרוש, הם יצאו לדרך לחוות הפולניות. על הפעולה פיקד מפקד הז'נדרמריה הגרמנית מלאנסוט, אנטון הכמן.

היעד הראשון של הדיכוי הגרמני היה משפחת קושקה בפנטלוביץ'. לאחר מעצרם וביזת רכושם, הפנו הגרמנים את תשומת לבם לבית ולדיסלב דס, שם זיהתה מלכה בתצלום את אחיו, המעורבים אף הם בסיוע ליהודים. ולדיסלב שאלץ לעזוב את הבית ללא נעליו, שאחד הז'נדרמים לקח, ונעצר.

לאחר מכן פנו הגרמנים לבית לבנדובסקי, שם, לאחר ביזה, הוציאו להורג את ששת הפולנים ביריות בראשם. השלב הבא של הפעולה האכזרית הזו היה ביקור בבית היערנים בהאדל שקלארסקי, שם התגורר יוזף דס עם בניו: סטניסלב, ברוניסלב וטדיאוש. שלושתם נרצחו בדם קר על סף ביתם.

כמחווה לגבורתם של הפולנים הללו, בינואר 2010, נשיא פולין לך קצ'ינסקי העניק לאחר מותם לאחים דס את צלב המפקד של מסדר התקומה של פולין.