כתוצאה מפעולת החבלה והחתרנות הגדולה ביותר בפולין הגדולה הכבושה על ידי הגרמנים, שבוצעה על ידי פולנים מצבא הבית, נהרסו לחלוטין מחסנים צבאיים גרמנים בנמל הנהר. מספר טונות של בגדים חמים מהקולקציוצ שאורגנו לבקשת אדולף היטלר בקרב הגרמנים ויועדו לוורמאכט ולוואפן-SS בחזית המזרחית הפכו למטרה של החבלנים מפוזנן.

לאחר סיום העוינות ב-1939, אזור פולין רבתי עבר הטמעה לרייך השלישי בהוראת אדולף היטלר כחלק מה- Reichsgau Wartheland. תוכניות הכיבוש הגרמניות לשטח זה הניחו את הבסיס לחיסול הביולוגי של האוכלוסייה הפולנית והיהודית באמצעות השמדה ישירה, גירושים לממשל הכללי או עבודת כפייה ברייך. החיים של פולנים בפולין רבתי היו כמו כלא אחד גדול. למרות קשיים יוצאי דופן, ב-1939 החלו הפולנים להקים כוחות מחתרת באזור זה.

לפעולת "בולוורק" קדם סיור לאיסוף מידע מודיעיני והכנסת פולנים מהמחתרת לחברות שמירה במחסנים. לשם נשלחו המש"קים המקצועיים של הצבא הפולני לפני המלחמה. בפעילויות אלו השתתף גם אנטוני גזיורובסקי, ראש כנופיית הנוער המקומית (המקבילה הפולנית ל-Peaky Blinders), המוכרת באזור, והוא שניהל את הסיור לפני הפעולה עם אנשיו. ההחלטה על הפעולה ניתנה על ידי הגנרל סיקורסקי.

פעולת ההסחה בוצעה באופן מושלם וגרמה לשריפה עם גוף חימום חשמלי שהוכן כהלכה ומנגנון שעון שגרם לפיצוץ. אנשי המחתרת במחסנים הכינו "שבילי אש" מיוחדים שהשלימו את ההרס. ההפסדים כתוצאה מהשריפה הוערכו על ידי הגרמנים בכ-1.5 מיליון מארק. הוועדה הגרמנית שחקרה את הסיבות לשריפה אישרה כי היא נגרמה מקצר חשמלי במתקן החשמלי המיושן.

עם זאת, בעלי התפקידים בגסטפו של פוזנן החזיקו בדעה שונה. לאחר חקירה יסודית, ואחריה מעצרים רבים בשורות חיילי צבא הבית ב-1942, הצליחו הגרמנים לתפוס את רוב משתתפי הפעולה ולחשוף את מהלכה האמיתי. 15 משתתפים הובאו בפני בית משפט גרמני, ביניהם המפקד מיקל גרצ'יק הידוע כ"קובה". 11 מהם נתלו והיתר מתו במחנות ריכוז גרמנים. גם גזיורובסקי לא שרד את הכלא. במהלך החקירה הוא היכה קשות את קצין הגסטפו שחקר אותו ומת בעינויים על ידי השומרים.

חיילי פעולת "בולוורק" הונצחו בפוזנן באמצעות לוח שנחשף 40 שנה מאוחר יותר ב-21 בפברואר 1982.