לפי ההגדרה מ"מילון המילים הזרות" שיצא לאור ב-1882, נדפס על ידי מוכר הספרים הידוע מיקל ארק (1840-1912), לודז'רמנטש הוא "סוג של ספיב לודז'י שהתפתח בהשפעה הגרמנית-יהודית; אינו מזדהה עם אף לאום ודואג רק לאינטרסים". אבל האם זה באמת כך? למדענים כיום יש ספקות רבים, כשהם רואים את הטבע המורכב של המונח לודז'רמנטש.

המונח היה ידוע לפחות משנות ה-70 של המאה ה-19, ומשמעותו הייתה בדיוק "האיש מלודז'", כך שלמעשה, הייתה לו משמעות רבה. עם זאת, אין להשוות אותו למילים "תושב לודז'". ההשפעה הגרמנית-יהודית על התגבשות מושג זה, המוזכרת במיוחד במילון, אינה ברורה. חלק מהחוקרים מאמינים שגרמניה הייתה מולדתו של לודז'רמנטש, שהפטריוטיות הגרמאנית שלו במהלך השנים עברה שינוי בלודז' בצורה מוזרה והובילה לעלייתה של תופעה חדשה שתוארה מאוחר יותר כפטריוטיזם לודז'י. הביטוי מעולם לא שאף להיות פולני.

אחרים חשבו שאופי התופעה הרבה יותר מסובך ולא הדגישו כלל את השפעות התרבות היהודית. כפי שנכתב ב-1912, אנשים אלה יכלו להיות לסירוגין פולנים או גרמנים, "לפי הסביבה שבה הם היו באותו הרגע". ראשיתה של משפחת לודז'רמנטש נתפסה באופן שונה על ידי ד"ר סטניסלב קוטז'בה (1876-1946), היסטוריון משפט פולני באוניברסיטה היגלונית. הוא כלל בעיקר יהודים מתבוללים בקבוצה זו.

היום איש כבר לא יפתור את המחלוקות הללו, אבל נראה שההשתתפות היהודית הייתה החזקה ביותר בעיצוב דמותו של הלודז'רמנטש. יוליאן טובים הסכים עם דעה זו. לכן, ההנחה היא ש"קטגוריה" זו של תושבי לודז' כללה נציגים של שלושה לאומים – יהודים, גרמנים ופולנים, עם כמה רוסים או ארמנים.

תפיסה נוספת, מעוותת למדי, של שושלת היוחסין של הפרטים הללו הופיעה גם היא. ובכן, כפי שכותב אדם המר מאוניברסיטת לודז', "לא לודז'רמנטש הוא שהתפתח בהשפעה הגרמנית-יהודית, אלא היסוד הגרמני-יהודי-פולני התפתח בהשפעת לודז'".

לא רק האינטליגנציה היהודית, אלא במיוחד ולדיסלב ריימונט, שיצר דיוקן קולקטיבי בהחלט לא מחמיא שלהם ב"ארץ המובטחת" והייתה לו השפעה עצומה על ההשקפה של היום על שושלת היוחסין של הלודז'רמנטש. עם זאת, יש משמעות לכך שבפולקלור הפועלים התדמית של בעלי מפעלי לודז' הייתה שונה למדי. הם היו אנשים חזקים ועקשנים, אפילו "ג'נטלמנים טובים" שדאגו לעובדים שלהם.