מדענים מהאוניברסיטה היגלונית, אוניברסיטת ביאליסטוק ואוניברסיטת אדם מיצקייביץ' בפוזנן קבעו ששיעור התמותה של מגיפת הדבר שתקפה את אירופה, מערב אסיה וצפון אפריקה בשנים 1347–1352 היה נמוך ממה שחשבו קודם לכן.

המוות השחור, שתקף את אירופה, מערב אסיה וצפון אפריקה בין 1347 ל-1352, נחשב למגיפה הקשה ביותר בהיסטוריה. זה היה הגל הראשון של מה שמכונה מגיפת הדבר השנייה. היסטוריונים העריכו עד כה שעד 50% מאוכלוסיית הנדבקים באירופה מתו. על בסיס זה, הם ייחסו את השפעת המוות השחור לשינוי של מבנים דתיים ופוליטיים, ואף להאצה של שינויים תרבותיים וכלכליים גדולים, כמו הופעת הרנסנס או עליית הקפיטליזם.

המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Ecology and Evolution, מראה כי התמותה מהמגפה באירופה באמצע המאה ה-14 לא הייתה נרחבת או גבוהה כפי שחשבו בעבר. הפרסום הוא תוצאה של שיתוף פעולה של צוות בינלאומי של חוקרים מקבוצת פלאו-מדע והיסטוריה במכון מקס פלנק ביינה והאוניברסיטה היגלונית בקרקוב, אוניברסיטת אדם מיצקייביץ' בפוזנן ואוניברסיטת ביאליסטוק.

המדענים ניתחו דגימות אבקנים שנאספו מ-261 אגמים ואדמות ביצות ב-19 מדינות מודרניות באירופה. מטרת המחקר הייתה לגלות כיצד השתנו נופים ופעילות חקלאית בין 1250 ל-1450, בערך 100 שנים לפני ו-100 שנים אחרי המגיפה. המחקר מצביע על כך שחלק מהאזורים סבלו מנזק בהיקף חסר תקדים, בעוד שאחרים סבלו הרבה פחות.

הירידה החדה בייצור החקלאי בסקנדינביה, צרפת, דרום מערב גרמניה, יוון ומרכז איטליה מאשרת את שיעור התמותה הגבוה, כפי שמראים מקורות היסטוריים וארכיאולוגיים מימי הביניים. בו בזמן, אזורים רבים כולל רוב מרכז ומזרח אירופה וחלקים ממערב אירופה – אירלנד וחצי האי האיברי – מראים עדות להמשכיות או צמיחה מתמשכת בכלכלה החקלאית.

ארקדיוש סלומצ'ינסקי