ב-17 במרץ 1921 אימץ הפרלמנט הפולני חוקה שהכניסה שיטה שוויונית של רפובליקה דמוקרטית, ביטלה את כל הפריבילגיות של המדינה והנהיגה את העיקרון של שוויון מוחלט בין אנשים במונחים כלכליים, חברתיים ופוליטיים.

העבודה על החוקה התקיימה בצל תהליך הרפורמה במדינה הפולנית העצמאית. פולין, לאחר שהשיבה את עצמאותה בנובמבר 1918, הייתה עדיין קונגלומרט שלאחר החלוקה שהיה קשה לאחד. המסמך אומץ בסופו של דבר בקול קורא ונירמל את היחסים החברתיים עד אפריל 1935, אז אומצה חוקה חדשה.

חוקת מרץ הבטיחה את המשכיות ואחדות המדינה הפולנית. היא אימצה צורת ממשל רפובליקנית המבוססת על עקרון ריבונות האומה המובנת ככל אזרחי המדינה (סעיף 2 – "הכוח העליון ברפובליקה של פולין שייך לאומה"). היא הציגה את עקרון חלוקת הכוח המשולשת, עם נציגים שהיו אמורים להיבחר בהצבעה של חמש בחירות, על פי עקרונות של: סודיות, ישירות, שוויון, אוניברסליות ומידתיות. תקופת כהונתם של 444 הצירים ו-111 הסנאטורים הייתה אמורה להימשך חמש שנים.

היא תוארה כחוקה מודרנית, שכן היא הציגה את העיקרון של מדינה ליברלית, שבה האינטרסים של האזרח קודמים לאינטרסים של המדינה, מה שאומר שמגוון רחב של זכויות וחירויות אזרחיות נכללו בחוקה (הובטחו זכויות בחירה אקטיביות ופסיביות, הזכות לכהן בתפקידים ציבוריים, הזכות להגן על חיים, חירות וקניין; איסור פגיעה ברכוש פרטי וחופש מצפון ודת).

לאחר קבלת החוקה נערך מצעד חגיגי, שהיה הפגנה פטריוטית שהסתיימה במיסה בקתדרלת יוחנן הקדוש בוורשה.

במהלך התקופה הראשונה שבה הייתה בתוקף חוקת מרץ (עד מה שמכונה הפיכת מאי 1926), הרפובליקה השנייה נראתה כמדינה ליברלית עם זכויות חברתיות רבות המגנות על האזרח, מה שגרם לה להתבלט בהשוואה לאירופה באותו זמן.

ב-16 במרץ 2021, הפרלמנט הפולני אימץ החלטה לציון יום השנה ה-100 להכרזת חוקת מרץ, הקובעת שהנחותיה מהוות מרכיב חשוב במערכת הפוליטית של פולין העכשווית.