האב יאן גיילרובסקי היה כומר הקהילה במיכלובקה ליד ראדימנו (כיום מחוז פודקרפאצקי). במהלך המלחמה, הוא היה פעיל בסיוע לבני הקהילה שלו.

הוא נולד ב-13 ביוני 1888 בניינדובקה ליד סוקולוב מלופולסקי (פודקרפאצקי) לפאבל וקטרזינה לבית קז'נובסקה. הוא הוסמך ככומר בשנת 1913 על ידי הבישוף הדיוקזי של פשמישל באותו זמן, יוזף סבסטיאן פלצ'ר (1842-1924). המוסד הראשון אותו שירת היה הקהילה בבוגוכבאלה, ולאחר מכן הוא נשאר ככומר בעיירות שונות באזור פודקרפאצקי.

כאשר במחצית הראשונה של שנות ה-30 הפך לכומר הקהילה במיכלובקה, הוא החל לארגן את חיי הקהילה, כולל הקמת סניף מקומי שלCatholic Action  – ארגון המאגד קתולים, במטרה לקדם ערכים נוצריים בחיי החברה הפולנית. תנועה זו כללה בין היתר את זופיה קוסאק שצ'וצקה (1889-1968) – סופרת ידועה ופופולרית מוורשה, מחברת "מחאה", כלומר, כרוז בו קראה לקתולים לעזור ליהודים במהלך הכיבוש הגרמני.

לאחר פרוץ המלחמה, בספטמבר 1939, כאשר מיכלובקה הייתה באזור הכיבוש הסובייטי, גיילרובסקי תמך בבני קהילתו וניסה להגן עליהם מפני גירוש לסיביר. תנאי הפעילות היו קשים מאוד, כי בתחילת 1940 החל גם יישוב המוני של אנשים לעיירות השכנות. הכובש הסובייטי החל "לנקות" את אזור הגבול, פירק כמעט את כל המבנים במיכלובקה, והפך את כנסיית הקהילה לאורווה, לידה הוצבה יחידת NKWD.

ביוני 1941 הופיעו כובשים גרמנים חדשים. הפעם, גיילרובסקי החליט על משימה מסוכנת אפילו יותר של הצלת יהודים, שעליה ניתן עונש מוות. הוא הנפיק להם תעודות הטבלה מזויפות והחביא אותם בכנסייה המקומית. לפחות אחד מהיהודים הללו שרד את המלחמה.

בדצמבר 1942, גיילרובסקי נעצר על ידי הגסטפו באשמת סיוע לאוכלוסייה היהודית. בתחילה הוא נכלא בירוסלב, ולאחר מכן הועבר לכלא בטרנוב. משם נשלח ל-KL אושוויץ, שם נרצח במרץ 1943. תעודת המוות הרשמית שלו ציינה את סיבת המוות הכוזבת. זה היה לכאורה Versagen des Herzens und Kreislaufes, כלומר כשל של הלב ומחזור הדם. הגרמנים, תוך טשטוש עקבות פשעיהם, סיפקו מידע כוזב בתיק הרפואי.