יאן קרול צ'ודקביץ' היה אסטרטג יוצא דופן. הוא התפרסם בזכות קרב קירקהולם, אולם זו לא הייתה הפעם היחידה בה הביס צבא שוודי בעל עליונות מספרית. למדו על ההיסטוריה של קרב ביאלי קמיאן (פאידה של היום, באסטוניה).
ב-25 בספטמבר 1604, בתקופת המלחמה בין פולין לשבדיה (1600-1611), היה קרב שנרשם בדפי ההיסטוריה. הצבא השוודי, המורכב מכ-7,000 חיילים ובראשם ארוויד סטאלרמה ושכיר החרב הספרדי אלונזו דה קאנוטו, הקיף את מבצר ביאלי קמיאן. הניסיון הראשון של השוודים לכבוש אותו לא צלח, וההתקפה השנייה נקטעה על ידי הגעתה של יחידה פולנית-ליטאית בפיקודו של הטמן השטח הליטאי יאן קרול צ'ודקביץ', שבפיקודו היו רק 2,000 חיילים.
הקרב התנהל בשטח קשה, בנחלים ביצתיים ובתנאי מזג אוויר קשים. למרות זאת, צ'ודקביץ', לאחר שלמד היטב את המצב, החליט על התקפת פתע באגף השמאלי של השוודים. ההחלטה שלו התבררה כמכת אומן. ההוסרים, שהיוו את האגף הימני של הצבא הפולני-ליטאי, הטילו מכה הרסנית על הפושטים הגרמנים וחיל הרגלים בפיקודו של קאנוטו, שנהרג בקרב. מותו השפיע על המורל של הכוחות, שלמרות ההתנגדות העזה הראשונית, התפזרו. לאחר שהרס את האגף השמאלי של הצבא השוודי, צ'ודקביץ' הפנה את שאר כוחותיו להתקפה. התוצאה הייתה חוסר פיזור של הצבא השוודי ונסיגתו.
אבדותיהם היו משמעותיות: 3,000 חיילים שוודים נהרגו, 6 תותחים נלקחו, יחד עם כל הציוד שלהם ו-21 דגלים. לעומת זאת, הפולנים והליטאים איבדו רק 50 הרוגים והיו 100 פצועים. קרב זה הסתיים בניצחון על המדינה המשותפת של הפולנים והליטאים – חבר העמים הפולני-ליטאי. יש היסטוריונים הרואים בכך הקדמה לקרב קירקהולם, שבו נחשפה שוב הגאונות האסטרטגית של צ'ודקביץ'.