יבגניוש קוויאטקובסקי נולד ב-30 בדצמבר 1888 בקרקוב. הוא למד כימיה בלבוב (לביב של היום) ובמינכן. במלחמת העולם הראשונה הוא היה חייל של הלגיון הפולני ושל הארגון הצבאי הפולני.

בשנת 1923 הוא הפך למנהל הטכני של מפעלי החנקן בחורזוב, שם פגש את הנשיא לעתיד של הרפובליקה של פולין, איגנסי מושציצקי. זה איפשר לו להיות חלק מאליטת הכוח: הוא הפך לשר התעשייה והמסחר, ולימים סגן ראש הממשלה ושר האוצר. הוא תרם להאצת בניית הנמל בגדיניה, יצר תוכניות למודרניזציה ופיתוח של פולין באמצעות תיעוש, ופיקח על בניית מחוז התעשייה המרכזי.

הוא פרסם עבודות על כלכלה, כמו "Dysproporcje. Rzecz o Polsce przeszłej i obecnej" (1932). הוא סיים אותן במילים: "במקום הזה של אירופה, בו ממוקמת פולין, יכולה להתקיים רק מדינה חזקה, נמשלת, מודעת לקשייה ולמטרתה, חופשית, מפתחת בשמחה את ערכיו האישיים של כל אדם, ולכן דמוקרטית, קומפקטית ומאורגנת, סולידרית וחזקה מבפנים, מעוררת כבוד מבחוץ, חדורת ערכי תרבות וציוויליזציה, מדינה מודרנית, מערבית, המכפילה את ערכיה החומריים והמוסריים במאמץ העבודה…"

בשנות ה-30 המאוחרות הוא אמר: "פולין לא רוצה לחפש את מרחב המחיה שלה בצורה של שלל מאומות אחרות. אנחנו יוצרים אותו בעצמנו, בונים את פולין. כל בית מלאכה חדש, כל השקעה חדשה, כל ספינה עם דגל פולין היא מרחב המחיה שלנו". על אף שהמשבר העולמי השפיע על פולין יותר ממדינות אחרות, בסוף 1938הכריז קוויאטקובסקי על תוכנית השקעות ל-4 שנים, ולאחריה תוכנית ל-15 שנים לפיתוח המדינה. כוונות אלו סוכלו על ידי המתקפה על פולין ע"י גרמניה וברית המועצות בשנת 1939. לאחר פרוץ המלחמה פונה קוויאטקובסקי לרומניה ונכלא. לאחר המלחמה הוא חזר לפולין בכוונה להשתתף בשיקום. השלטונות הקומוניסטיים אפשרו לו בתחילה להוביל את הפיתוח של החוף, אבל כבר ב-1948 נטלו את תפקידו ושלחו אותו לפרישה כפויה. הוא נפטר ב-22 באוגוסט 1974.