ב-15 במרץ 1656, במהלך המבול השוודי המתמשך, התרחש קרב ירוסלב, שהפך בהיסטוריה לאחד מהעימותים המרכזיים של המלחמה.

חבר העמים הפולני-ליטאי (מדינה פולנית-ליטאית משולבת) נאבק נגד פלישה של כוחות שוודים בראשות המלך קרול העשירי גוסטב, שהחל את התפשטותו לפולין בשנת 1655. ההצלחות הראשוניות של השוודים, כתוצאה מהיחלשותה של פולין לאחר סכסוכים רבים ומשבר פוליטי, הפכו במהרה להתנגדות שהחלה להתפתח מול האכזריות של הפולשים.

מול הכוח הגובר של ההתנגדות הפולנית, בתחילת האביב של 1656, ניסה קרול גוסטב להשמיד את הכוחות הפולנים שהתאספו בלבוב. עם זאת, כשהבין שיותר מ-20,000 חיילים פולנים מתקבצים, החליט המלך השוודי לסגת לכיוון הסאן, כשהפריעו לו פרטיזנים ופרשים פולנים.

בירוסלב הצליחו השוודים בתחילה, כשהם כבשו את העיירה לאחר שהביסו את חייליו של לובומירסקי. עם זאת, באופן בלתי צפוי עבורם, כוחות בפיקודו של סטפן צ'רנייצקי נכנסו למקום ולמרות תבוסתם הקודמת בגולביה, הפתיעו את השוודים בנוכחותם ובטקטיקה שלהם. הודות לניצול ההפתעה והכרת השטח בצורה מושלמת, צ'רנייצקי גרם לאבדות כואבות לשוודים, ופעולותיו המהירות והנחרצות הביאו לשינוי במצב האסטרטגי.

הן ההתקפה על המשמר המתקדם השוודי והן הנסיגה המיומנת כאשר עומתו עם כוחות אויב חזקים מעידים על שליטתו של צ'רנייצקי בפעולות התקפיות ושימוש בטקטיקות גרילה. השפעתן של אותן פעולות הייתה לא רק אבדות לאויב, אלא גם משיכה לתוך הכוחות הפולניים חלק מצבא הרובע שתמך עד כה בשוודים.

בסופו של דבר, לקרב ירוסלב היו השלכות מרחיקות לכת על המשך הסכסוך. אבדות משמעותיות ושינוי ביחס הכוחות הניעו את קרול גוסטב לסגת, וצבאו, שנרדף על ידי כוחות כתר וליטאים משולבים, מצא עצמו בעמדה נחותה מבחינה אסטרטגית בין הנהרות סאן וויסלה.