עד ה-3 במרץ, המוזיאון הלאומי בוורשה מארח את התערוכה 'ברונו ברבי: תמיד בתנועה'. התערוכה מציגה את חיי הקהילות האנושיות שבהן התבונן הצלם בחמש יבשות, במדינות כמו בנגלדש, ברזיל, סין, מצרים, עיראק, איראן, יפן, קוריאה, כווית, מרוקו, מקסיקו, ניגריה, סנגל ווייטנאם.

תערוכת העבודות של הצלם הצרפתי המזוהה עם קבוצת מגנום האגדית מציגה גם תצלומים המתארים את המציאות של פולין ואוקראינה בשנות ה-80 – תיאור של המדינות שזכו במהרה בעצמאותן מברית המועצות. יש גם הדפסי וינטג' מקוריים, שנוצרו במקביל לסיטואציות שנרשמו על תשלילים ודיאפוזיטיבים.

את התצוגה משלימים חפצים הקשורים לעבודתו של הצלם (מצלמה שנהרסה במהלך המלחמה, אישורי עיתונות) ופרסומים – מגזינים יוקרתיים מאוירים בתמונותיו של ברונו ברבי, שרצו להראות לעולם אירועים כמו מחאת הסטודנטים בצרפת או השינויים הפוליטיים בפולין.

התערוכה לוכדת את האופי הייחודי של התצלומים, הבולט מעבודותיהם של חברי קבוצת מגנום אחרים, אליה הצטרף ברבי בגיל 23. בעוד שרוב הצלמים בשנות ה-60 עדיין צילמו בשחור-לבן, האמן דחה באופן חד משמעי את המונוכרום. הוא קיבל השראה מההיסטוריה של הציור: הוא הביע שוב ושוב את הערצתו להנרי מאטיס.

בפרספקטיבה היסטורית, יש משמעות רבה לכך שברבי השתמש בכוחו של הצבע בצילום ריפורטז', למרות שזה היה, אחרי הכל, תחום שבמשך זמן רב היה לו יחס שמרני מובהק לפלטת צבעים רחבה ומלאת טעם. ברבי לא התמקד רק בססגוניות של אירועים, אחרי הכל, החיצוניות שלהם חולפת מהר, אלא בעיקר באיכות הפלסטית הנצחית של התמונה. הסגנון שלו מורכב אפוא מצבעים עזים ושילובי צבעים מתוחכמים.

ארקדיוש סלומצ'ינסקי