היפוליט ואוולברג נולד ב-8 במאי 1843 בוורשה למשפחה יהודית אמידה. לאחר פרוץ מרד ינואר הוא עזב את לימודיו במכון האגרונומי והצטרף לפרטיזנים, אך כדי להימנע מכישלון ודיכוי הוא עזב אותם במהירות לטובת לימודי מסחר בברלין. ב-1869 הוא נשא לאישה את לודוויקה ברסון, בתו של בעל מפעל בוורשה, ולאחר מכן עזב לסנט פטרסבורג כדי לנהל סניף של הבנק המשפחתי.

במהרה החל בפעילותו הפילנתרופית. הוא ארגן מטבחים זולים לעניים, פרסם את הירחון "קראי" לפולנים ונתן תרומות לרכישת אדמות בארגנטינה עבור מתיישבים יהודים מפולין. הוא היה הפעיל ביותר בוורשה. הוא תמך בהוצאת "השליח הפולני", מימן בתי ספר מקצועיים, הדפסת יצירות של סופרים פולנים, תחזוקת בית חולים לילדים ובניית אנדרטה לזכר אדם מיצקביץ'. הוא ייסד מלגות שונות. הוא הקים את אגודת מחנות הקיץ לילדים עניים וקנה למטרה זו אחוזה בצייכוצינק.

יחד עם גיסו, סטניסלב רוטוונד, הם הקימו את מוזיאון התעשייה והחקלאות ואת המוזיאון למלאכת יד ולאמנות יישומית בוורשה. ב-1895 ייסדו שניהם את בית הספר הטכני המפורסם. ב-1897 הקימו ואוולברג ורעייתו את קרן הבתים הזולים בוורשה, שבנתה דירות לפעולים ולצעירי האינטליגנציה. כבר ב-1899 הוקם הנכס הראשון בוולה, אשר היה מורכב מארבעה בתי דירות עם שירותים, מים זורמים, תאורה, חדר כביסה, בית יתומים, מועדון לדיירים, בית מרחץ ומספר שטחים מסחריים.

בבית הספר המכני והטכני הארבע שנתי של ואוולברג ורוטוונד, המייסדים כיסו בתחילה את עלות שכר הלימוד עבור כמעט מחצית מהסטודנטים. היפוליטוס נפטר ב-1901, אך עבודתו המשיכה במשך חצי מאה נוספת. בבית הספר התחנכו מכונאים וחשמלאים, משנת 1906 בפולנית. בשנת 1929, הוא קיבל דרגת אוניברסיטה כבית הספר הגבוה להנדסה. לכמעט 5,000 בוגריו הייתה השפעה משמעותית על ההתפתחות הכלכלית של פולין.