חוקרים מהפקולטה לביולוגיה והגנת הסביבה באוניברסיטת לודז' מחפשים תשובות לשאלות כמו: מה אכלנו לפני 6,000 שנה, אילו הבדלים היו בין שיניים של גברים ונשים בימי הביניים המוקדמים והאם סתימות עכשוויות הן תוצאה של שינויים אבולוציוניים.

"שיניים הן חומר מחקר מצוין מכיוון שבהשוואה לעצמות, הן עמידות יותר להשפעות של גורמים סביבתיים לא נוחים כמו טמפרטורה, התייבשות או שהות במים. בנוסף, שיניים נוצרות פעם בחיים, ובניגוד לעצמות, הן לא עוברות בנייה מחדש", אומרת ד"ר יוסטינה קרקוס מהמחלקה לאנתרופולוגיה.

עבודתם של הביולוגים מאוניברסיטת לודז' מיועדת להראות כיצד מערכת הלעיסה האנושית השתנתה במהלך 6,000 השנים האחרונות, כלומר מאז התקופה הנאוליתית.

לדברי ד"ר קרקוס, ניתן לראות הבדלים גדולים מאוד בין שלדים של אנשים מהתקופה הנאוליתית ומימי הביניים המוקדמים.

החוקרת הוסיפה כי במהלך תקופה זו, האוכלוסיות השתנו מאוד מבחינה תרבותית. בתקופה הניאוליתית רואים עומס גבוה מאוד על מערכת הלעיסה, עקב התזונה הקשה, היעדר מזון כתוש וטיפול בחום, אך גם העומס על השיניים במהלך העבודה להשתמש בשיניים כמעין יד שלישית.

ד"ר קרקוס מציינת כי בדיקות שיניים משמשות לעתים קרובות במדע פורנזי. על בסיסן ניתן להעריך את הגיל בזמן המוות או את תזונתם של הפרטים ובעקיפין גם את מצבם הסוציו-אקונומי. גם סוג העבודה המבוצעת עלולה להשאיר עקבות על השיניים.

"לחייטים, סנדלרים, קונדיטורים או אופים יהיו שינויים בשיניים האופייניים לעיסוקם. בשני המקצועות הראשונים אלו יהיו חריצים בקצה החריץ של השיניים, הנגרמים מהחזקת מחטים או חוט עם השיניים. קונדיטורים ואופים לעומת זאת, יהיו חורים מעששת מכיוון שסוכרים הנישאים באוויר ישקעו בשיניים ויובילו להרס שלהן", מציינת החוקרת.

ארקדיוש סלומצ'ינסקי