עונת החגים שמגיעה לסיומה היא הזמן לסיפורים על תכשיטים נסתרים וחיפושי אוצרות בטירות ישנות. אחד המעוזים בהם הוסתרו חפצים יקרי ערך הוא הטירה בנידז'יצה.
אגדת האוצר קשורה לסיפורו של סבסטיאן דה ברז'ביצ'י. הוא היה תייר מהמאה ה-18, צאצא של בעלי הטירה, ששכנה באותה תקופה בגבול בין הממלכה הפולנית לאימפריה האוסטרית. בנסיעותיו בעולם הגיע ברז'ביצ'י למושבות הספרדיות בדרום אמריקה. שם התחתן עם בת אצולה אינקאית בשם ברבולה אטהואלפה אינקה אולואה. ממערכת היחסים הזו נולדה בתם אומינה. לפי האגדה, היא נישאה בתורה לקרוב משפחה של מנהיג המרד האנטי-ספרדי, טופאק אמרו השני, שלאחר דיכוי המרד הביא את זעמם של המתיישבים על המשפחה. ברז'ביצ'י נאלץ לברוח עם משפחתו, ובחר בוונציה כמקום מקלט. למרבה הצער, חתנו נדקר שם, מה שגרם לו לשנות את מקום מגוריו. הוא בחר בטירה בנידז'יצה שעל נהר דונייץ. גם כאן, למשפחתו לא היה מזל, שכן תוקפים רעולי פנים, לאחר שהתגנבו לטירה, הרגו גם את בתו של סבסטיאן, והוא, בייאוש, קבר אותה יחד עם אוצר האינקה האגדי. לאחר הטרגדיה הזו, הוא שלח בסתר את נכדו אנטוני לאימוץ לבן דוד שחי במורביה, על מנת להגן עליו מפני מרגלים ספרדים.
בתקופת פולין הקומוניסטית, סגן יו"ר הפרלמנט אנדרז'יי בנש התגלה כצאצא של אנטוני והחל בחיפוש אחר האוצר. הוא גילה שני עותקים כביכול של כתב האימוץ של בן האינקה הצעיר, האחד כתוב על נייר והשני בכתובת קיפו אינקאנית (כתב קשרים), שנמצא מתחת למדרגות בטירת נידז'יצה. בנש מת בתאונת דרכים יום לפני שהיה אמור לחשוף את סוד האינקה לבנו היחיד….
גילו של ברז'ביצ'י מוטל בספק. הוא כביכול בנה לעצמו שם שנלחם במרד ילידים בפרו, למרות שהוא כבר היה בן 82 עד אז. אנו מקבלים את תאריך הלידה שלו כשנת 1698, אם כי גרסה אחרת מציינת שהוא נולד בשנת 1738. האותנטיות של המסמכים גם הוטלה בספק. תעודת האימוץ של אנתוני נכתבה בפולנית שאינה תואמת לתקופת חייו של ברז'ביצ'י. הקיפו, לעומת זאת, נמצא עם רמזים כתובים על נייר, מה שמעמיד בספק את מהימנות הממצא הזה. כמו כן, היעלמות הקיפו, שהייתה אמורה להימסר על ידי בנש למשלחת אינקה לא מוגדרת, שעקבותיה נעלמו ממנה, הייתה מוזרה. אבל אולי האוצר קיים והוא עדיין בחוץ מחכה להתגלות?